אחרי מות: אליעזר שביד כרב ישראלי

רבים מכּתביו וממפעליו של אליעזר שביד הם בבחינת מדרש יוצר והגות מקורית, השואבים מתוך המקורות ומבקשים לתת באמצעותם פשר לחיינו בהווה. זכינו שהעמיד תלמידים ותלמידות הרבה. לזכרו [פורסם באתר מכון שלום הרטמן] בשנת 1953 פורסמה בעיתון 'הפועל הצעיר' סדרת מאמרים שעסקה בחינוך היהודי הנדרש במערכת החינוך בישראל. זאת לנוכח חוק החינוך הממלכתי שנחקק באותה שנה, … המשך קריאת הפוסט אחרי מות: אליעזר שביד כרב ישראלי

הספד לפרופ' אליעזר שביד

דברים שנכתבו בעקבות הלווייתו, י"ח בשבט תשפ"ב, 20.1.2022. (מועלים כאן ביום השִבְעה) ההספד שלא נשאתי הבוקר. בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים, ליווינו הבוקר בדרכו האחרונה את פרופ' אליעזר שביד. "צדיקים במיתתם נקראים חיים", אמרו חז"ל, במידה רבה של צדק לגבי אלה שתורתם צרורה בצרור החיים. ואני הקטן רוצה להעז ולהציע שעם לכתו, ניתן לשביד הכרה … המשך קריאת הפוסט הספד לפרופ' אליעזר שביד

"זכות היא הזיזה, ולא גנאי": בזכות הביקורת העצמית ובגנות הפוזיציה – ליומולדת 135 לברל כצנלסון

לכבוד יום הולדתו של ברל כצנלסון, מאנשי הרוח הבולטים של תנועת העבודה: “איך לנצח פוזיציה” – מתווה ברל ליציאה מבידוד רעיוני ברל כצנלסון, ובשמו העברי בארי, נולד בעיירה בוברויסק בשנת 1887. הוא גדל בחינוך מסורתי וגם ציוני. בעוד שאחיו הגדול הפליג לאמריקה, ברל עלה ארצה בשנת 1909, בעיצומה של העלייה השנייה. הוא חי ועבד לסירוגין … המשך קריאת הפוסט "זכות היא הזיזה, ולא גנאי": בזכות הביקורת העצמית ובגנות הפוזיציה – ליומולדת 135 לברל כצנלסון

"הזמן מרפא את הכול"? דברים לפרשת וישלח, תשפ"ב

בקבוצה שאיתה אני לומד שאלנו השבוע: "מה קורה לויכוחים ולמחלוקות עם הזמן שחולף והדורות שמתחלפים?". הוזכרו דוגמאות להתרחקות (כגון התרחבות הפערים בין בית הלל ובית שמאי, בהשוואה ליחסים הקרובים יותר של הלל ושמאי עצמם), כמו גם דוגמאות נגדיות להתגברות על פערים (חתימה על הסכמי שלום, וכן דוגמאות ממחלוקות פנים-ישראליות). כשאנחנו יורשים סכסוך כלשהו מהורינו, או … המשך קריאת הפוסט "הזמן מרפא את הכול"? דברים לפרשת וישלח, תשפ"ב

'יהדות ישראלית': צמיחתו של מושג-ערך חדש

תגובה למאמרו של מיכאל מנקין, "שתי תפיסות של יהדות ישראלית" – הגרסה המלאה. (גרסה מקוצרת וערוכה פורסמה בדף המאמר המקורי במגזין 'הזמן הזה') מאמרו של מיכאל מנקין, "שתי תפיסות של יהדות ישראלית", מפנה זרקור חשוב למינוח חדש שהחל להתבסס בשיח הזהויות היהודיות – 'יהדות ישראלית'. חלק מניתוחו המושגי והחברתי של מנקין מועיל, אך חלקו לוקה … המשך קריאת הפוסט 'יהדות ישראלית': צמיחתו של מושג-ערך חדש

הישראלי הישן והיהודי־ישראלי החדש

תגובה לביקורת על הסדרה "היהודי החדש" (כאן11) בביקורתו של הראל פרימק ('הארץ' מוסף תרבות, 24.4.2021) לסדרה "היהודי החדש" (כאן11), פרימק שולל את קיומו של העם היהודי, ומציע תחתיו את הלאום הישראלי. זו טענה די ישנה, והיא נחלתה העקבית של קבוצה לא גדולה בישראל. וכשם שאינה חדשה – ותיקות גם הפרכותיה וכן כשלונותיה להתבסס בדעת הקהל … המשך קריאת הפוסט הישראלי הישן והיהודי־ישראלי החדש

מדוע יום השוויון (עדיין) לא הפך לחג יהודי

במהלך חוה"מ סוכות חל 'יום השוויון' (equinox) של הסתיו – המועד שבו משתווים אורך היום ואורך הלילה. בכתבי פילון האלכסנדרוני, הפילוסוף היהודי שחי במצרים ההלניסטית במאה הראשונה לספירה, רעיון זה מובא כאחד מתוך שני הטעמים לחג הסוכות: הראשון מלמד אותנו לאהוב את השוויון – שהוא ראשיתו של הצדק, לדבריו – והשני מלמד אותנו להוקיר תודה … המשך קריאת הפוסט מדוע יום השוויון (עדיין) לא הפך לחג יהודי

האומנם לוותר על עצמיותנו כדי להיבדל מה'אחר'? דברים לפרשת שופטים תשפ"א

לאחרונה שיתפתי חברים בבחירה נקודתית שעשיתי. אחת מהם העירה שבחירתי דומה לזו של קבוצה מושמצת מסוימת, ודבריה חידדו לי את השאלה: כיצד יש לנהוג כשיש מתח בין מה שנראה לנו לכתחילה נכון, לבין זיהוי אפשרי שלו עם הקשר או קבוצה מסוימים, שנתפסים כשליליים? הפגנה נגד ההתנתקות מגוש קטיף, כפר מימון 2005, באדיבות להבה נתיבות, ויקימדיה … המשך קריאת הפוסט האומנם לוותר על עצמיותנו כדי להיבדל מה'אחר'? דברים לפרשת שופטים תשפ"א

פרק הסכּת (פודקאסט) על ברל כצנלסון לרגל תשעה באב תשפ"א

מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק של ההסכת "קולות של רוח" (בהנחיית חברי ועמיתי היקר ליאור טל־שדה), שבו התארחתי לשיחה על כמה היבטים מעניינים בפועלו ובהגותו של ברל כצנלסון. התחלנו מהמאמר המפורסם "חורבן ותלישות", הקשור לתשעה באב, ובו ברל קורא להדגיש את ההמשכיות ואת הזיכרון ההיסטורי עם תולדות עמנו. בהמשך הבאנו גם ממאמר־ההמשך "מקורות לא־אכזב", שבו הוא … המשך קריאת הפוסט פרק הסכּת (פודקאסט) על ברל כצנלסון לרגל תשעה באב תשפ"א

לדבר אמת אל הכוח: דברים לפרשת בֹּא תשפ"א

הפוליטיקה שלנו הפכה בשנים האחרונות לפרסונלית יותר ויותר. שמות המפלגות נדחקו מפני שמות מוביליהן (המפלגה של: ליברמן / נתניהו / גנץ / לפיד / בנט(־שקד) / סער / חולדאי / וכו'), ורובן אינן דמוקרטיות בהתנהלותן הפנימית. פרשות 'וארא' ו'בֹּא' מציעות תובנות לגבי שלטון־יחיד פרעוני, ומציגה את המודל העברי החלופי. הפרשות מלמדות אותנו שכעתה כן אז, … המשך קריאת הפוסט לדבר אמת אל הכוח: דברים לפרשת בֹּא תשפ"א