הישראלי הישן והיהודי־ישראלי החדש

תגובה לביקורת על הסדרה "היהודי החדש" (כאן11) בביקורתו של הראל פרימק ('הארץ' מוסף תרבות, 24.4.2021) לסדרה "היהודי החדש" (כאן11), פרימק שולל את קיומו של העם היהודי, ומציע תחתיו את הלאום הישראלי. זו טענה די ישנה, והיא נחלתה העקבית של קבוצה לא גדולה בישראל. וכשם שאינה חדשה – ותיקות גם הפרכותיה וכן כשלונותיה להתבסס בדעת הקהל … המשך קריאת הפוסט הישראלי הישן והיהודי־ישראלי החדש

מדוע יום השוויון (עדיין) לא הפך לחג יהודי

במהלך חוה"מ סוכות חל 'יום השוויון' (equinox) של הסתיו – המועד שבו משתווים אורך היום ואורך הלילה. בכתבי פילון האלכסנדרוני, הפילוסוף היהודי שחי במצרים ההלניסטית במאה הראשונה לספירה, רעיון זה מובא כאחד מתוך שני הטעמים לחג הסוכות: הראשון מלמד אותנו לאהוב את השוויון – שהוא ראשיתו של הצדק, לדבריו – והשני מלמד אותנו להוקיר תודה … המשך קריאת הפוסט מדוע יום השוויון (עדיין) לא הפך לחג יהודי

האומנם לוותר על עצמיותנו כדי להיבדל מה'אחר'? דברים לפרשת שופטים תשפ"א

לאחרונה שיתפתי חברים בבחירה נקודתית שעשיתי. אחת מהם העירה שבחירתי דומה לזו של קבוצה מושמצת מסוימת, ודבריה חידדו לי את השאלה: כיצד יש לנהוג כשיש מתח בין מה שנראה לנו לכתחילה נכון, לבין זיהוי אפשרי שלו עם הקשר או קבוצה מסוימים, שנתפסים כשליליים? הפגנה נגד ההתנתקות מגוש קטיף, כפר מימון 2005, באדיבות להבה נתיבות, ויקימדיה … המשך קריאת הפוסט האומנם לוותר על עצמיותנו כדי להיבדל מה'אחר'? דברים לפרשת שופטים תשפ"א

פרק הסכּת (פודקאסט) על ברל כצנלסון לרגל תשעה באב תשפ"א

מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק של ההסכת "קולות של רוח" (בהנחיית חברי ועמיתי היקר ליאור טל־שדה), שבו התארחתי לשיחה על כמה היבטים מעניינים בפועלו ובהגותו של ברל כצנלסון. התחלנו מהמאמר המפורסם "חורבן ותלישות", הקשור לתשעה באב, ובו ברל קורא להדגיש את ההמשכיות ואת הזיכרון ההיסטורי עם תולדות עמנו. בהמשך הבאנו גם ממאמר־ההמשך "מקורות לא־אכזב", שבו הוא … המשך קריאת הפוסט פרק הסכּת (פודקאסט) על ברל כצנלסון לרגל תשעה באב תשפ"א

לדבר אמת אל הכוח: דברים לפרשת בֹּא תשפ"א

הפוליטיקה שלנו הפכה בשנים האחרונות לפרסונלית יותר ויותר. שמות המפלגות נדחקו מפני שמות מוביליהן (המפלגה של: ליברמן / נתניהו / גנץ / לפיד / בנט(־שקד) / סער / חולדאי / וכו'), ורובן אינן דמוקרטיות בהתנהלותן הפנימית. פרשות 'וארא' ו'בֹּא' מציעות תובנות לגבי שלטון־יחיד פרעוני, ומציגה את המודל העברי החלופי. הפרשות מלמדות אותנו שכעתה כן אז, … המשך קריאת הפוסט לדבר אמת אל הכוח: דברים לפרשת בֹּא תשפ"א

לא חייבים להסכים בשביל להתפייס עם אחים: דברים לפרשת וישלח תשפ"א

בצמתי רחובות עומדים ישראלים עם שלטים כעוסים. בני קבוצות שונות, שנראים כמייחלים שהאחר ייעלם. גם כשאין אלימות מילולית או פיזית, אווירת המיאוס כבדה. מאבקי אחים אינם זרים לתורה, שיודעת כמה טעונים היחסים הללו. המפגש בין יעקב לעשו עלול בקלות לגלוש לדפוס רצח־האח: לכל אחד מהאחים סיבות מוצדקות לכעוס ו/או לפחד, ושניהם מודעים לכך – מה … המשך קריאת הפוסט לא חייבים להסכים בשביל להתפייס עם אחים: דברים לפרשת וישלח תשפ"א

הגבורה הנסתרת של תרח: דברים לפרשת נֹח

פורסם בעלון השבועי של קולות כיום ברור שאופן היציאה מהסגר הראשון היה שגוי לחלוטין. יש, לכאורה, נסיבות מקלות: רוצים לחזור לחיות, להתפרנס, להתאוורר. אבל הנטייה לחגוג ניצחון או לפצות מהר מדי עלולה להסתיים במפח נפש. הפרשות הראשונות בתורה רצופות בכישלונות. תחילה, אדם וחוה מגורשים מגן עדן, וקין רוצח את הבל. בפרשה שלנו, העולם מלא חמס … המשך קריאת הפוסט הגבורה הנסתרת של תרח: דברים לפרשת נֹח

להפריד או לא להפריד? דברים לפרשת בראשית

פורסם לראשונה במסגרת העלון השבועי של קולות תחילת שנה היא זמן של סדר. יומן חדש, עטיפות למחברות, סידור מגירות ומדבקות. גם סימנהּ של הבריאה, כמו שהצביעו רבים, הוא מיון, הבחנה, הפרדה – כלומר עשיית סדר. קו זה נמשך לאורך התורה המצווה על הבדלות בין ישראל לעמים, בין מאכלות, בין זמנים, וגם אוסרת על כִּלאיים (שעטנז) … המשך קריאת הפוסט להפריד או לא להפריד? דברים לפרשת בראשית

130 שנה לביקור אחד־העם בארץ־ישראל: דברים שלי ב'מקור ראשון'

בגיליון חג סוכות של 'מקור ראשון' התפרסמו חמש כתבות בעקבות חמישה מסעות מיתולוגיים של דמויות מרכזיות לארץ־ישראל. אחת מהן היתה כתבה נפלאה של בתאל קולמן בעקבות ביקורו הראשון של אחד־העם בארץ־ישראל בשנת תרנ"א (1891), ומאמרו 'אמת מארץ ישראל' שהיכה גלים. בתאל ואני נפגשים בכותל בבוקרו של יום חמישי, כ"ח אלול. הכול בכוננות קורונה. פה ושם … המשך קריאת הפוסט 130 שנה לביקור אחד־העם בארץ־ישראל: דברים שלי ב'מקור ראשון'

מֵעֵבֶר ל'יהודים' ו'לא־יהודים': לפולמוס על יהדותם של העולים מכוח חוק השבות

השיח על יהדותם של העולים מכוח חוק השבות ממשיך להכות גלים עכורים, ולאחרונה בדמות התבטאויותיו המבישות של הראשון לציון. אנסה להוסיף את תרומתי המעטה כדי לנהל דיון רציני יותר בסוגיה, וגם להציע נקודת מבט יהודית לא־(רק)־הלכתית. צריך ראשית להבחין בין שני מישורים בשיח: במונחיו של אבי שגיא, הראשון הוא שיח הזיהוי, שבו גורם חיצוני לאדם … המשך קריאת הפוסט מֵעֵבֶר ל'יהודים' ו'לא־יהודים': לפולמוס על יהדותם של העולים מכוח חוק השבות