'רגל ציר' כמודל זהותי: דברים על חירות-בתוך-השתייכות לפסח תשפ"ג

https://www.youtube.com/watch?v=27e__Da8HCU פסח הוא חג החירות, ומי מאיתנו לא בעד חירות. אבל מהי החירות שאנחנו מדמיינים כשאנחנו מדברים על חירות, ומול אילו ערכים או שיקולים אחרים היא עומדת? כשבני ישראל יוצאים משיעבוד מצרים, הם נכנסים מיד בעול עבודת האל. כך מפרשים חז"ל את הפסוק "כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם [אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם]" (ויקרא כ"ה, נ"ה): … המשך קריאת הפוסט 'רגל ציר' כמודל זהותי: דברים על חירות-בתוך-השתייכות לפסח תשפ"ג

סור מרע: לבלום את ההפיכה המשטרית; עשה טוב: לכונן מחדש יחסים בין רשויות השלטון ובין הקבוצות בחברה הישראלית. דברים בהפגנה בבית שמש, 11.3.23

בשבוע העשירי להפגנות, והשישי בבית שמש, ביקשו גם ממני, העני ממעש, לומר כמה דברים. אז ביקשתי לומר: https://www.youtube.com/watch?v=ohpcDj9K4-0 1. בלי עין הרע אנחנו מצליחים לייצר להט בציבור מתון (כן, קראתי לנו סאחים) - בניגוד לקורלציה הרגילה בין להט לקיצוניות. 2. את ההתעוררות האזרחית-פוליטית הזו כבר לא ניתן יהיה להחזיר אחורה, וטוב שכך. ציבור פטריוטי, קונפורמיסטי, … המשך קריאת הפוסט סור מרע: לבלום את ההפיכה המשטרית; עשה טוב: לכונן מחדש יחסים בין רשויות השלטון ובין הקבוצות בחברה הישראלית. דברים בהפגנה בבית שמש, 11.3.23

"זכות היא הזיזה, ולא גנאי": בזכות הביקורת העצמית ובגנות הפוזיציה – ליומולדת 135 לברל כצנלסון

לכבוד יום הולדתו של ברל כצנלסון, מאנשי הרוח הבולטים של תנועת העבודה: “איך לנצח פוזיציה” – מתווה ברל ליציאה מבידוד רעיוני ברל כצנלסון, ובשמו העברי בארי, נולד בעיירה בוברויסק בשנת 1887. הוא גדל בחינוך מסורתי וגם ציוני. בעוד שאחיו הגדול הפליג לאמריקה, ברל עלה ארצה בשנת 1909, בעיצומה של העלייה השנייה. הוא חי ועבד לסירוגין … המשך קריאת הפוסט "זכות היא הזיזה, ולא גנאי": בזכות הביקורת העצמית ובגנות הפוזיציה – ליומולדת 135 לברל כצנלסון

'יהדות ישראלית': צמיחתו של מושג-ערך חדש

תגובה למאמרו של מיכאל מנקין, "שתי תפיסות של יהדות ישראלית" – הגרסה המלאה. (גרסה מקוצרת וערוכה פורסמה בדף המאמר המקורי במגזין 'הזמן הזה') מאמרו של מיכאל מנקין, "שתי תפיסות של יהדות ישראלית", מפנה זרקור חשוב למינוח חדש שהחל להתבסס בשיח הזהויות היהודיות – 'יהדות ישראלית'. חלק מניתוחו המושגי והחברתי של מנקין מועיל, אך חלקו לוקה … המשך קריאת הפוסט 'יהדות ישראלית': צמיחתו של מושג-ערך חדש

פרק הסכּת (פודקאסט) על ברל כצנלסון לרגל תשעה באב תשפ"א

מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק של ההסכת "קולות של רוח" (בהנחיית חברי ועמיתי היקר ליאור טל־שדה), שבו התארחתי לשיחה על כמה היבטים מעניינים בפועלו ובהגותו של ברל כצנלסון. התחלנו מהמאמר המפורסם "חורבן ותלישות", הקשור לתשעה באב, ובו ברל קורא להדגיש את ההמשכיות ואת הזיכרון ההיסטורי עם תולדות עמנו. בהמשך הבאנו גם ממאמר־ההמשך "מקורות לא־אכזב", שבו הוא … המשך קריאת הפוסט פרק הסכּת (פודקאסט) על ברל כצנלסון לרגל תשעה באב תשפ"א

לא חייבים להסכים בשביל להתפייס עם אחים: דברים לפרשת וישלח תשפ"א

בצמתי רחובות עומדים ישראלים עם שלטים כעוסים. בני קבוצות שונות, שנראים כמייחלים שהאחר ייעלם. גם כשאין אלימות מילולית או פיזית, אווירת המיאוס כבדה. מאבקי אחים אינם זרים לתורה, שיודעת כמה טעונים היחסים הללו. המפגש בין יעקב לעשו עלול בקלות לגלוש לדפוס רצח־האח: לכל אחד מהאחים סיבות מוצדקות לכעוס ו/או לפחד, ושניהם מודעים לכך – מה … המשך קריאת הפוסט לא חייבים להסכים בשביל להתפייס עם אחים: דברים לפרשת וישלח תשפ"א

130 שנה לביקור אחד־העם בארץ־ישראל: דברים שלי ב'מקור ראשון'

בגיליון חג סוכות של 'מקור ראשון' התפרסמו חמש כתבות בעקבות חמישה מסעות מיתולוגיים של דמויות מרכזיות לארץ־ישראל. אחת מהן היתה כתבה נפלאה של בתאל קולמן בעקבות ביקורו הראשון של אחד־העם בארץ־ישראל בשנת תרנ"א (1891), ומאמרו 'אמת מארץ ישראל' שהיכה גלים. בתאל ואני נפגשים בכותל בבוקרו של יום חמישי, כ"ח אלול. הכול בכוננות קורונה. פה ושם … המשך קריאת הפוסט 130 שנה לביקור אחד־העם בארץ־ישראל: דברים שלי ב'מקור ראשון'

החילוניות הפוסט־יהודית וביקורתה על 'ההתחדשות היהודית'

בשנה האחרונה פורסמו מספר רשימות ביקורת אודות התופעה המכונה 'התחדשות יהודית' (או 'יהדות ישראלית'). מהצד הדתי/דתל"שי (מעל דפי 'מקור ראשון') פורסמו לדוגמה ביקורת של דתל"ש על הלימוד בבתי המדרש הפלורליסטיים, וכן ביקורת אגב דיון בספרו של מיכה גודמן; מהצד החילוני הפוסט־יהודי נכתבו ביקורות סביב שיח ההדתה, והללו קיבלו לאחרונה ביטוי מגובש בספרי החילוניות המשתייכים ל'חילוניות … המשך קריאת הפוסט החילוניות הפוסט־יהודית וביקורתה על 'ההתחדשות היהודית'