אחרי מות: אליעזר שביד כרב ישראלי

רבים מכּתביו וממפעליו של אליעזר שביד הם בבחינת מדרש יוצר והגות מקורית, השואבים מתוך המקורות ומבקשים לתת באמצעותם פשר לחיינו בהווה. זכינו שהעמיד תלמידים ותלמידות הרבה. לזכרו [פורסם באתר מכון שלום הרטמן] בשנת 1953 פורסמה בעיתון 'הפועל הצעיר' סדרת מאמרים שעסקה בחינוך היהודי הנדרש במערכת החינוך בישראל. זאת לנוכח חוק החינוך הממלכתי שנחקק באותה שנה, … המשך קריאת הפוסט אחרי מות: אליעזר שביד כרב ישראלי

'יהדות ישראלית': צמיחתו של מושג-ערך חדש

תגובה למאמרו של מיכאל מנקין, "שתי תפיסות של יהדות ישראלית" – הגרסה המלאה. (גרסה מקוצרת וערוכה פורסמה בדף המאמר המקורי במגזין 'הזמן הזה') מאמרו של מיכאל מנקין, "שתי תפיסות של יהדות ישראלית", מפנה זרקור חשוב למינוח חדש שהחל להתבסס בשיח הזהויות היהודיות – 'יהדות ישראלית'. חלק מניתוחו המושגי והחברתי של מנקין מועיל, אך חלקו לוקה … המשך קריאת הפוסט 'יהדות ישראלית': צמיחתו של מושג-ערך חדש

המדרש הישראלי שמרחיב את משמעות 'חילוניות' ו'דתיות': על 'חזרה בלי תשובה' מאת מיכה גודמן

מיכה גודמן, חזרה בלי תשובה: על חילוניות אחרת ועל דתיות אחרת, דביר, תשע"ט־2019, 256 עמ'. שלושת ספריו הראשונים של ד"ר מיכה גודמן[1] עסקו בהגות יהודית קלאסית – על מורה נבוכים לרמב"ם, על ספר הכוזרי לר' יהודה הלוי ועל ספרים דברים (למשה רבנו). את ספרו הנוכחי הוא מציג ככזה שמשלים, יחד עם קודמו מלכוד 67, סדרה … המשך קריאת הפוסט המדרש הישראלי שמרחיב את משמעות 'חילוניות' ו'דתיות': על 'חזרה בלי תשובה' מאת מיכה גודמן

המיינסטרים היהודי־ישראלי חי ובועט – וזה לא במסורת ולא במדינה: על 'יהדותישראלית' מאת שמואל רוזנר וקמיל פוקס

שמואל רוזנר, קמיל פוקס, #יהדותישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית, דביר ו־JPPI, תשע"ט־2018, 285 עמ'. שמואל רוזנר חוקר וכותב מזה שנים רבות על ישראל ועל יהדות בישראל ובתפוצות, ומשמש כעמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI). את קמיל פוקס, פרופ' לסטטיסטיקה, רובנו מכירים מהמדגמים בטלוויזיה. הספר המשותף שלהם נשען על סקר אמפירי רחב־היקף בקרב יהודים ישראלים, … המשך קריאת הפוסט המיינסטרים היהודי־ישראלי חי ובועט – וזה לא במסורת ולא במדינה: על 'יהדותישראלית' מאת שמואל רוזנר וקמיל פוקס

התחדשות יהודית היא תנועה זהותית, לא טקטיקה פוליטית: תשובה לאסף שרון

על המאמר 'אשליית השיבה אל המסורת', מגזין 'הזמן הזה', פברואר 2019 במאמרו 'אשליית השיבה אל המסורת' (פברואר 2019) תוקף ד"ר אסף שרון את הסברה כי חולשת השמאל הישראלי נובעת מניתוקו מהמסורת היהודית. לשיטתו, דיאגנוזה זו (והמסקנה הנגזרת ממנה, כי "יש להלביש את תפיסת העולם הליברלית והפרוגרסיבית במלבושים דתיים. התחדשות יהודית כאסטרטגיה פוליטית") היא שגויה ואף … המשך קריאת הפוסט התחדשות יהודית היא תנועה זהותית, לא טקטיקה פוליטית: תשובה לאסף שרון

לקראת מפה חדשה: דתיי הרצף כיהודים מורשתיים

[פורסם במקור ראשון, מוסף 'שבת', גיליון מטות־מסעי, א' באב תשע"ח, 13.8.2018] בין המסורתיים, הדתל"שים, דתיי הרצף והחילונים המתחברים – רוב החברה היהודית־ישראלית היא מורשתית. הצעה לנקודת מבט אחרת. עליית קרנה של המסורתיות הספרדית, התעצמות תופעות הדתל"שים, הדתיים־לייט ודתיי 'הרצף' (הרב יהודה ברנדס, גיליון כ"א בתמוז) וניצני השיח על מסורתיות אשכנזית (מיכל ברגמן, גיליון ל' בניסן) … המשך קריאת הפוסט לקראת מפה חדשה: דתיי הרצף כיהודים מורשתיים

נפגשים במרכז הפיצה

(פורסם במוסף 'שבת' של מקור ראשון, גליון פרשת משפטים, כ"ח בשבט תשע"ז, 24.2.2017) דתיים עם חילונים, מסורתיים לצד דתל"שים – בשנים האחרונות מתגבשות קהילות המחברות בין זהויות הביניים שנוצרו בחברה הדתית בעקבות נטישת "מגזר האב". האם לפנינו ראשיתה של מהפכה מגזרית? החברה הדתית בישראל הולכת ומתגוונת, ותהליכים אלה מתוארים ומנותחים בהרחבה בגיליונות מוסף זה בשנים … המשך קריאת הפוסט נפגשים במרכז הפיצה

בזכות השיבה (הליברלית) למסורת היהודית

תשובה למרגלית ושרון (או: בדיקת כיוון להתחדשות היהודית הפלורליסטית) [פורסם לראשונה ב־17.9.2016 ב'דעת פרת 2.0'] לאחרונה נפתח ויכוח חשוב ומרתק שנוגע במהותו של מפעל ההתחדשות היהודית הפלורליסטית בישראל, ומצביע על אתגריו המהותיים. הויכוח התנהל מעל דפי ה- Boston Review בין פרופ' אבישי מרגלית וד"ר אסף שרון, מצד אחד, לבין פרופ' מייקל וולצר, מהצד השני. מרגלית ושרון תקפו את … המשך קריאת הפוסט בזכות השיבה (הליברלית) למסורת היהודית

מרכז הפיצה: היווצרותו של מגזר

(פורסם בכתב העת 'דעות', גיליון 75, סיוון־תמוז תשע"ו, יוני־יולי 2016)* סביב חוגי מדרשת 'עין פרת' מתגבשת בשנים האחרונות קבוצה חדשה, שחבריה קוראים תגר על הגבולות המגזריים המוכרים בחברה הישראלית ויוצרים מכנה משותף רחב בין דתיים לחילונים. כיצד ניתן לתאר את הקבוצה הזו? מה היחס בין חברי הקבוצה לבין המגזרים שמהם באו, ואילו אתגרים עומדים לפתחה? … המשך קריאת הפוסט מרכז הפיצה: היווצרותו של מגזר