ביום השלושים לפטירתו של פרופ' אליעזר שביד התקיים במרכז מורשת בגין בירושלים כנס לזכרו, בהובלת אנשי מכינת 'עין פרת'.
את דבריי בכנס הקדשתי לאחד ההיבטים החשובים בעיניי בהגותו ובחייו של שביד – מיזוג התכונות, תחומי העשייה והנטיות. שביד סירב באופן עקבי ועיקש להגביל את עצמו להבחנות בין מחקר אקדמי לבין יצירה עצמאית או גיבוש אורחות חיים ואמירות רלוונטיות לאקטואליה. כך גם סירב לקבל תכתיבים לחיים הרוחניים, הנובעים כביכול מכותרת-הזהות של 'חילוני' או 'דתי'.
הצבעתי על 'שרשרת המסירה' של הזהויות ההיברידיות מהספדו של ברל כצנלסון על אליעזר יפה, דרך הספדו של נתן אלתרמן על ברל, ומשביד (שכמובן כתב על אלתרמן) אלינו.
אלה השקפים שהוצגו במצגת (שאינם נראים בסרטון):
יהדות מורשתית 