לפני כמה שנים, אשתי ואני זכינו לבנות בית. זכות ששלחה אותנו לשרך רגלינו בין קרמיקות לארונות, לדלתות פנים, לחוץ, לאלומיניום, למיזוג, לחימום. בכל שלב כזה, צריך להבין במה בכלל מדובר, (מה נכלל ב'קרמיקות'? מי החליט שלחלונות קוראים 'אלומיניום'?), להצליב בין האפשרויות הקיימות לצרכים שלנו, ולבחור. מתיש. פעם אחר פעם הסתכלנו זו על זה ומלמלנו: שמישהו … המשך קריאת הפוסט איך למדתי לא להתבטל מול מומחים, ולא להשׂתרר על נותני שירות: דברים לפרשת כי תבוא תשפ"ב

לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת־אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת  הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ דברים ט', ה' בשאלת ההעברה התרבותית מדור לדור, ובשאלת השימור והשינוי, רבים פנו לדימוי של ירושה. מיהו היורש הנאמן? מה מצופה מיורש לעשות בירושתו? בהקשר היהודי-ישראלי ידועה תשובתו של עמוס עוז: "אני רואה את עצמי כאחד היורשים הלגיטימיים, לא … המשך קריאת הפוסט הורשה כהעברה מול הורשה כמחיקה: דברים לפרשת 'עקב' תשפ"ב

בקבוצה שאיתה אני לומד שאלנו השבוע: "מה קורה לויכוחים ולמחלוקות עם הזמן שחולף והדורות שמתחלפים?". הוזכרו דוגמאות להתרחקות (כגון התרחבות הפערים בין בית הלל ובית שמאי, בהשוואה ליחסים הקרובים יותר של הלל ושמאי עצמם), כמו גם דוגמאות נגדיות להתגברות על פערים (חתימה על הסכמי שלום, וכן דוגמאות ממחלוקות פנים-ישראליות). כשאנחנו יורשים סכסוך כלשהו מהורינו, או … המשך קריאת הפוסט "הזמן מרפא את הכול"? דברים לפרשת וישלח, תשפ"ב