תהליך אזרחות מדורג לזכאֵי חוק השבות: ראיון בפרק הסכת בהנחיית אפרת שפירא־רוזנברג

בהסכת המצוין "קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל" של בית אבי חי, בהנחיית אפרת שפירא־רוזנברג, הועלה צמד פרקים שעוסק בשאלות "מיהו יהודי" ו"מי זכאי לעלות מכוח חוק השבות". הנושאים הללו מחברים בין 3,000 שנות עיסוק רעיוני בשאלות הללו לבין הצעות חוק קונקרטיות שמונחות על השולחן. שמחתי להתראיין לפרק שעוסק בחוק השבות, לצד תני פרנק וד"ר אנה פרשיצקי. בפרק על 'מיהו יהודי' תמצאו את ד"ר נתנאל פישר, ד"ר יזהר הס, יעל בלינקי המנהלת את בתי הדין של 'גיור כהלכה', ושלום בוגוסלבסקי.

הפרק מצליח, לדעתי הבלתי־אובייקטיבית, גם לתת סקירה על מהו חוק השבות ומורכבויותיו, למי שאינו מצוי בנבכי הסוגיה, וגם לגעת בשאלות העומק הזהותיות שעולות ממנו ושנמצאות כיום בשיח הציבורי. בהקשר של החלק השני, אני מביע גם שם את עמדתי שאזרחות ישראלית לא תינתן אוטומטית לזכאי חוק השבות. תחת זאת, אשרת ישיבה תינתן באופן מיידי, כביטוי ל'ברית הגורל' ולעובדה שישראל היא בית פוטנציאלי לכל אחד מזכאי חוק השבות. אך מלוא ההטבות של סל הקליטה, כמו גם סממני אזרחות כמו דרכון והזכות לבחור ולהיבחר – יינתנו רק אחרי הוכחת כוונה להשתקעות בחלוף תקופה מסוימת, יחד עם מעבר של קורסים בשפה עברית, בהיסטוריה ובמוסדות של מדינת ישראל, ובתרבות יהודית־ישראלית.

הצעדים הללו יסייעו לדעתי לשלב את העולים בתוך חברת הרוב היהודית־ישראלית, וגם יצמצמו את סכנת הניצול לרעה של חוק השבות.

האזנה נעימה, ואשמח לשמוע מה חשבתם!

לפרק הראשון מתוך הצמד:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s