פורסם באתר 'החלוץ'־'המדרשה באורנים' אליעזר שביד היה חוקר, מחנך והוגה פורץ דרך. רבות מהדרכים שסלל, בתחומי היהדות החילונית, בתפר שבין אינדיבידואליות להשתייכות, בביקורת הציביליזציה הטכנולוגית והקפיטליסטית, ועוד – חופפות לתחומי העשייה של המדרשה־החלוץ. פרופ' אליעזר שביד ז"ל שביד נולד בירושלים בשנת 1929, בעיצומן של מאורעות תרפ"ט. הוא גדל במשפחה שהגדירה עצמה 'חופשית', והתחנך במסגרות החינוך … המשך קריאת הפוסט אליעזר שביד: יהדות חופשית השואבת מכל שכבות היצירה היהודית, וביקורת הציביליזציה הטכנולוגית

רבים מכּתביו וממפעליו של אליעזר שביד הם בבחינת מדרש יוצר והגות מקורית, השואבים מתוך המקורות ומבקשים לתת באמצעותם פשר לחיינו בהווה. זכינו שהעמיד תלמידים ותלמידות הרבה. לזכרו [פורסם באתר מכון שלום הרטמן] בשנת 1953 פורסמה בעיתון 'הפועל הצעיר' סדרת מאמרים שעסקה בחינוך היהודי הנדרש במערכת החינוך בישראל. זאת לנוכח חוק החינוך הממלכתי שנחקק באותה שנה, … המשך קריאת הפוסט אחרי מות: אליעזר שביד כרב ישראלי

דברים שנכתבו בעקבות הלווייתו, י"ח בשבט תשפ"ב, 20.1.2022. (מועלים כאן ביום השִבְעה) ההספד שלא נשאתי הבוקר. בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים, ליווינו הבוקר בדרכו האחרונה את פרופ' אליעזר שביד. "צדיקים במיתתם נקראים חיים", אמרו חז"ל, במידה רבה של צדק לגבי אלה שתורתם צרורה בצרור החיים. ואני הקטן רוצה להעז ולהציע שעם לכתו, ניתן לשביד הכרה … המשך קריאת הפוסט הספד לפרופ' אליעזר שביד

בקבוצה שאיתה אני לומד שאלנו השבוע: "מה קורה לויכוחים ולמחלוקות עם הזמן שחולף והדורות שמתחלפים?". הוזכרו דוגמאות להתרחקות (כגון התרחבות הפערים בין בית הלל ובית שמאי, בהשוואה ליחסים הקרובים יותר של הלל ושמאי עצמם), כמו גם דוגמאות נגדיות להתגברות על פערים (חתימה על הסכמי שלום, וכן דוגמאות ממחלוקות פנים-ישראליות). כשאנחנו יורשים סכסוך כלשהו מהורינו, או … המשך קריאת הפוסט "הזמן מרפא את הכול"? דברים לפרשת וישלח, תשפ"ב

תגובה לביקורת על הסדרה "היהודי החדש" (כאן11) בביקורתו של הראל פרימק ('הארץ' מוסף תרבות, 24.4.2021) לסדרה "היהודי החדש" (כאן11), פרימק שולל את קיומו של העם היהודי, ומציע תחתיו את הלאום הישראלי. זו טענה די ישנה, והיא נחלתה העקבית של קבוצה לא גדולה בישראל. וכשם שאינה חדשה – ותיקות גם הפרכותיה וכן כשלונותיה להתבסס בדעת הקהל … המשך קריאת הפוסט הישראלי הישן והיהודי־ישראלי החדש

במהלך חוה"מ סוכות חל 'יום השוויון' (equinox) של הסתיו – המועד שבו משתווים אורך היום ואורך הלילה. בכתבי פילון האלכסנדרוני, הפילוסוף היהודי שחי במצרים ההלניסטית במאה הראשונה לספירה, רעיון זה מובא כאחד מתוך שני הטעמים לחג הסוכות: הראשון מלמד אותנו לאהוב את השוויון – שהוא ראשיתו של הצדק, לדבריו – והשני מלמד אותנו להוקיר תודה … המשך קריאת הפוסט מדוע יום השוויון (עדיין) לא הפך לחג יהודי

לאחרונה שיתפתי חברים בבחירה נקודתית שעשיתי. אחת מהם העירה שבחירתי דומה לזו של קבוצה מושמצת מסוימת, ודבריה חידדו לי את השאלה: כיצד יש לנהוג כשיש מתח בין מה שנראה לנו לכתחילה נכון, לבין זיהוי אפשרי שלו עם הקשר או קבוצה מסוימים, שנתפסים כשליליים? הפגנה נגד ההתנתקות מגוש קטיף, כפר מימון 2005, באדיבות להבה נתיבות, ויקימדיה … המשך קריאת הפוסט האומנם לוותר על עצמיותנו כדי להיבדל מה'אחר'? דברים לפרשת שופטים תשפ"א