פסח שני, שחל היום – אמצע חודש אייר – הוא יום הדגל של המאמינים בהזדמנות שנייה ובתיקון. או לפחות כך מן הראוי שיהיה. בספר במדבר (פרשת 'בהעלתך'), בהקשר לחגיגת הפסח בשנה הראשונה לנדודים במדבר, מסופר שנשמעה מחאה ממי שנבצר מהם לקחת חלק. "למה ניגרע?" הם מחו, ודרשו את מקומם ושייכותם בתוך הציבור. ואכן אלוהים ומשה … המשך קריאת הפוסט אפשרות תיקון והזדמנות שניה: פסח שני ופרשת אמור, תשפ"ג

בהסכת המצוין "קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל" של בית אבי חי, בהנחיית אפרת שפירא־רוזנברג, הועלה צמד פרקים שעוסק בשאלות "מיהו יהודי" ו"מי זכאי לעלות מכוח חוק השבות". הנושאים הללו מחברים בין 3,000 שנות עיסוק רעיוני בשאלות הללו לבין הצעות חוק קונקרטיות שמונחות על השולחן. שמחתי להתראיין לפרק שעוסק בחוק השבות, לצד תני … המשך קריאת הפוסט תהליך אזרחות מדורג לזכאֵי חוק השבות: ראיון בפרק הסכת בהנחיית אפרת שפירא־רוזנברג

דברים לפרשת ויגש, תשפ"ג (פורסם בעלון השבועי של קולות) הממשלה ה־37 מושבעת רגע לפני פרשת ויגש, הלפני־אחרונה בספר בראשית. מקריאת הפרשיות האחרונות של בראשית עולה הרושם שעם ישראל על גג העולם. יוסף עולה לגדולה, מתאחד עם אחיו, ומזמין את אביו לרילוקיישן אליהם. פרעה בכבודו ובעצמו מגבה את ההזמנה, ומצהיר: "בֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת־טוּב אֶרֶץ … המשך קריאת הפוסט קארמה איז א ב*ץ', היזהרו משיכרון כוח: המסר של יוסף (בעל החלומות) לממשלת ישראל הנכנסת

למרכז ליהדות ולמדינה במכון הרטמן יש הסכת חדש שעוסק ביהדות ומדינה, "במדינת היהודים" שמו, ומנחה אותו הח"כ-לשעבר וחברתי תהילה פרידמן. בפרק השני של ההסכת התארחתי יחד עם השר זאב אלקין לשיחה על חוק השבות, על האופנים שבהם אנחנו חושבים על 'מיהו יהודי' – אבל גם על הצורך לשאול 'מיהו ישראלי', או 'יהודי-ישראלי'. https://www.youtube.com/watch?v=hSpfvzk-pb0 תוכלו להאזין … המשך קריאת הפוסט חוק השבות, 'מיהו יהודי' ו'מיהו יהודי-ישראלי': פרק הסכת עם השר זאב אלקין וחכ"ל תהלה פרידמן

לפני כמה שנים, אשתי ואני זכינו לבנות בית. זכות ששלחה אותנו לשרך רגלינו בין קרמיקות לארונות, לדלתות פנים, לחוץ, לאלומיניום, למיזוג, לחימום. בכל שלב כזה, צריך להבין במה בכלל מדובר, (מה נכלל ב'קרמיקות'? מי החליט שלחלונות קוראים 'אלומיניום'?), להצליב בין האפשרויות הקיימות לצרכים שלנו, ולבחור. מתיש. פעם אחר פעם הסתכלנו זו על זה ומלמלנו: שמישהו … המשך קריאת הפוסט איך למדתי לא להתבטל מול מומחים, ולא להשׂתרר על נותני שירות: דברים לפרשת כי תבוא תשפ"ב

לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת־אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת  הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ דברים ט', ה' בשאלת ההעברה התרבותית מדור לדור, ובשאלת השימור והשינוי, רבים פנו לדימוי של ירושה. מיהו היורש הנאמן? מה מצופה מיורש לעשות בירושתו? בהקשר היהודי-ישראלי ידועה תשובתו של עמוס עוז: "אני רואה את עצמי כאחד היורשים הלגיטימיים, לא … המשך קריאת הפוסט הורשה כהעברה מול הורשה כמחיקה: דברים לפרשת 'עקב' תשפ"ב

תיאור טקס חזרתו של המצורע לחיק הציבור חושף אמת אנושית קיומית. היא נכונה תמיד, ובחיינו היא מומחשת לאחרונה בעיקר דרך הקורונה – אך גם דרך מגוון קשיים אפשריים אחרים. האמת הזו היא שלא כל סוגי הקשיים בחיים דומים, וכך גם דרך היציאה מהם. בפרשה שלנו מתואר סוג קושי שהיציאה ממנו היא דרך טקס מיוחד, שבו … המשך קריאת הפוסט טקס הבדלה ליציאה מבידוד (לפרשת מצורע תשפ"ב)

https://youtu.be/xhkUM62Id5w ביום השלושים לפטירתו של פרופ' אליעזר שביד התקיים במרכז מורשת בגין בירושלים כנס לזכרו, בהובלת אנשי מכינת 'עין פרת'. את דבריי בכנס הקדשתי לאחד ההיבטים החשובים בעיניי בהגותו ובחייו של שביד - מיזוג התכונות, תחומי העשייה והנטיות. שביד סירב באופן עקבי ועיקש להגביל את עצמו להבחנות בין מחקר אקדמי לבין יצירה עצמאית או גיבוש … המשך קריאת הפוסט זהות היברידית ובחירת ברזים: דברים בכנס לציון שלושים לפטירת אליעזר שביד