הגבורה הנסתרת של תרח: דברים לפרשת נֹח

פורסם בעלון השבועי של קולות

כיום ברור שאופן היציאה מהסגר הראשון היה שגוי לחלוטין. יש, לכאורה, נסיבות מקלות: רוצים לחזור לחיות, להתפרנס, להתאוורר. אבל הנטייה לחגוג ניצחון או לפצות מהר מדי עלולה להסתיים במפח נפש.

הפרשות הראשונות בתורה רצופות בכישלונות. תחילה, אדם וחוה מגורשים מגן עדן, וקין רוצח את הבל. בפרשה שלנו, העולם מלא חמס עד כדי החלטה למחוק כמעט הכול ולהתחיל מהתחלה. נוח יוצא מההסגר, מאושר שזה נגמר – אפילו יש ברית והבטחות! – אבל במהרה מתברר שלא השכיל לחזור למסלול כיאות, וזה נגמר בכי רע.

גם צאצאיו, שמגיעים לבקעת שנער, מנסים לחתור מהר מדי לניצחון. בפרשנות אחת הם מלאי היבריס, במדרש חז"ל אחר הם דווקא חותרים למגננה (המגדל הוא תומכות לשמים, מפני מבול נוסף). כך או כך, גם זה נגמר במפח נפש.

ממי בכל זאת אפשר ללמוד?

הפרשה מסתיימת עם תרח, שאוסף את בני ביתו יום אחד ויוצא לדרך:

"וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת־אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת־לוֹט בֶּן־הָרָן בֶּן־בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד־חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃ וַיִּהְיוּ יְמֵי־תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן"

בראשית יא, לא-לב

התורה אינה מספרת לנו מדוע יצא, האם ידע שלא יזכה להגיע ארצה כנען, או למה השתקעו בחרן. הפרשנים מעלים סברות שונות, לפי רד"ק, לדוגמא, תרח שמע מאברם על הציווי האלוהי, ומנגד שד"ל סבור שזה לא היה במצוות ה', אלא "לסיבה מן הסיבות". בתורה זה לא מופיע. יתרה מכך, היציאה מחדש של אברם, להמשיך ולהשלים את מסע אביו, מצריכה עוד דחיפה מאלוהים בפתח הפרשה הבאה. אבל תרח כבר סימן את הכיוון, התחיל את התנועה, וזרע את זרעי החלומות.

לכן תרח הוא גיבור שלא זכה להערכה הראויה לו. הוא לא ממהר לגזור קופונים. אם צריך – ישלם את המחיר ולא יכנס אל הארץ המובטחת, אבל יעמיד ממשיכים. והרי גם עם אברהם הסיפור לא יגיע לגרנד פינאלה, ובחלוף מספר פסוקים הוא ירד למצרים, ויחזור, ובהמשך שוב ירד. אבל אולי המסרים של ריצה למרחקים ארוכים, שלא לפחד מדרך ארוכה – נלמדו עוד בבית מדרשו של תרח.

אם נחזור אל מגדל בבל, נראה שגם ממנו אפשר ללמוד שעשוי להגיע תיקון ברבות הימים. רבים הרמזים המקשרים בין ה"מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" (יא, ד), לבין סולם יעקב, ה"מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (כח, יב), ואציע מדרש משלי ברוח זו:

אל תקרי "בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר" (יא, ב) אלא בארץ שְׁנִעֹר, לפי שנאמר "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ" (כח, טז). ועל שום מה נקרא שמה בבל? על שעתיד היה יעקב לקוראהּ בית אל, שאמר "אֵין זֶה כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים" (כח, יז). ויש אומרים, על שום שהמשיך ואמר "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (שם) – הוא שער האל, בָּאבּ אִלִי בלשון המקום. ומדוע אפוא נאמר בבית אל "וְאוּלָם לוּז שֵׁם־הָעִיר לָרִאשֹׁנָה" (כח, יט)? אין זאת אלא לגנות בוני מגדל בבל, שחיי אדם היו זולים בעיניהם יותר מלבנים (פרקי דרבי אליעזר, כד).

זיהוי אפשרי זה עשוי לרמוז לנו שוב שגם אם זה לוקח זמן – התיקון אפשרי. במקום שבו התרומם מגדל חד־צדדי שאפתני – עשוי עוד להיפרס סולם מזמין ומגשר. במקום שבו היו נופלים פועלים מפיגומים ואיש לא התרגש – עוד עשויים לרדת ולעלות מלאכים. אלימות נגד נשים, היעדר ערבות הדדית, מיתון כלכלי, שיח מפלג – צריך להאמין שלכל אלה נוכל. זה ייקח זמן ואורח־רוח, אבל צריך להאמין ולהתחיל ללכת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s