פסח שני, שחל היום – אמצע חודש אייר – הוא יום הדגל של המאמינים בהזדמנות שנייה ובתיקון. או לפחות כך מן הראוי שיהיה. בספר במדבר (פרשת 'בהעלתך'), בהקשר לחגיגת הפסח בשנה הראשונה לנדודים במדבר, מסופר שנשמעה מחאה ממי שנבצר מהם לקחת חלק. "למה ניגרע?" הם מחו, ודרשו את מקומם ושייכותם בתוך הציבור. ואכן אלוהים ומשה … המשך קריאת הפוסט אפשרות תיקון והזדמנות שניה: פסח שני ופרשת אמור, תשפ"ג

דברים לפרשת ויגש, תשפ"ג (פורסם בעלון השבועי של קולות) הממשלה ה־37 מושבעת רגע לפני פרשת ויגש, הלפני־אחרונה בספר בראשית. מקריאת הפרשיות האחרונות של בראשית עולה הרושם שעם ישראל על גג העולם. יוסף עולה לגדולה, מתאחד עם אחיו, ומזמין את אביו לרילוקיישן אליהם. פרעה בכבודו ובעצמו מגבה את ההזמנה, ומצהיר: "בֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת־טוּב אֶרֶץ … המשך קריאת הפוסט קארמה איז א ב*ץ', היזהרו משיכרון כוח: המסר של יוסף (בעל החלומות) לממשלת ישראל הנכנסת

לפני כמה שנים, אשתי ואני זכינו לבנות בית. זכות ששלחה אותנו לשרך רגלינו בין קרמיקות לארונות, לדלתות פנים, לחוץ, לאלומיניום, למיזוג, לחימום. בכל שלב כזה, צריך להבין במה בכלל מדובר, (מה נכלל ב'קרמיקות'? מי החליט שלחלונות קוראים 'אלומיניום'?), להצליב בין האפשרויות הקיימות לצרכים שלנו, ולבחור. מתיש. פעם אחר פעם הסתכלנו זו על זה ומלמלנו: שמישהו … המשך קריאת הפוסט איך למדתי לא להתבטל מול מומחים, ולא להשׂתרר על נותני שירות: דברים לפרשת כי תבוא תשפ"ב

לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת־אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת  הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ דברים ט', ה' בשאלת ההעברה התרבותית מדור לדור, ובשאלת השימור והשינוי, רבים פנו לדימוי של ירושה. מיהו היורש הנאמן? מה מצופה מיורש לעשות בירושתו? בהקשר היהודי-ישראלי ידועה תשובתו של עמוס עוז: "אני רואה את עצמי כאחד היורשים הלגיטימיים, לא … המשך קריאת הפוסט הורשה כהעברה מול הורשה כמחיקה: דברים לפרשת 'עקב' תשפ"ב

תיאור טקס חזרתו של המצורע לחיק הציבור חושף אמת אנושית קיומית. היא נכונה תמיד, ובחיינו היא מומחשת לאחרונה בעיקר דרך הקורונה – אך גם דרך מגוון קשיים אפשריים אחרים. האמת הזו היא שלא כל סוגי הקשיים בחיים דומים, וכך גם דרך היציאה מהם. בפרשה שלנו מתואר סוג קושי שהיציאה ממנו היא דרך טקס מיוחד, שבו … המשך קריאת הפוסט טקס הבדלה ליציאה מבידוד (לפרשת מצורע תשפ"ב)

מדי ערב אני עומד בפני אתגר מנהיגותי: הנעת הילדים לארוחת ערב ולאמבטיה. אני נוקט באסטרטגיות הידועות: לשדר שכך שעושים תמיד, לצווֹת, להציע, להתחנן... לפני כמה שבועות, בתום קריאת סיפור ילדים שמתרחש באיטליה, זרקתי לבארי (בן 6): "רוצה לעשות היום מקלחת איטלקית?". ראיתי אותו זוקף אוזן, "מה זה מקלחת איטלקית?," שאל בסקרנות מסוייגת. "קודם כל זו … המשך קריאת הפוסט אתגרי הנעת אנשים לפעולה: מאמבטיות לילדים ועד בניית המשכן (דברים לפרשת ויקהל, תשפ"ב)

הפוליטיקה שלנו הפכה בשנים האחרונות לפרסונלית יותר ויותר. שמות המפלגות נדחקו מפני שמות מוביליהן (המפלגה של: ליברמן / נתניהו / גנץ / לפיד / בנט(־שקד) / סער / חולדאי / וכו'), ורובן אינן דמוקרטיות בהתנהלותן הפנימית. פרשות 'וארא' ו'בֹּא' מציעות תובנות לגבי שלטון־יחיד פרעוני, ומציגה את המודל העברי החלופי. הפרשות מלמדות אותנו שכעתה כן אז, … המשך קריאת הפוסט לדבר אמת אל הכוח: דברים לפרשת בֹּא תשפ"א

פורסם לראשונה במסגרת העלון השבועי של קולות תחילת שנה היא זמן של סדר. יומן חדש, עטיפות למחברות, סידור מגירות ומדבקות. גם סימנהּ של הבריאה, כמו שהצביעו רבים, הוא מיון, הבחנה, הפרדה – כלומר עשיית סדר. קו זה נמשך לאורך התורה המצווה על הבדלות בין ישראל לעמים, בין מאכלות, בין זמנים, וגם אוסרת על כִּלאיים (שעטנז) … המשך קריאת הפוסט להפריד או לא להפריד? דברים לפרשת בראשית