לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת־אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת  הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ דברים ט', ה' בשאלת ההעברה התרבותית מדור לדור, ובשאלת השימור והשינוי, רבים פנו לדימוי של ירושה. מיהו היורש הנאמן? מה מצופה מיורש לעשות בירושתו? בהקשר היהודי-ישראלי ידועה תשובתו של עמוס עוז: "אני רואה את עצמי כאחד היורשים הלגיטימיים, לא … המשך קריאת הפוסט הורשה כהעברה מול הורשה כמחיקה: דברים לפרשת 'עקב' תשפ"ב

את רוב המחלוקות הרעיוניות בתוך הציבור החילוני בישראל – שהוא רחוק מלהיות מִקשה אחת כמובן – אפשר וכדאי להבין דרך המחלוקת העמוקה והמעניינת בין אחד העם לבין מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. שוחחתי על כך עם ליאור טל־שדה בהסכת המשובח 'קולות של רוח' (בפרק ה־85 והאחרון!). https://www.youtube.com/watch?v=DZUEGKvk7IA להאזנה בפלטפורמות ההסכתים הקרובות לאזנכם: סאונדקלאוד; ספוטיפיי; גלי צה"ל. ובונוס … המשך קריאת הפוסט אחד העם פינת ברדיצ'בסקי: פרק פודקאסט במסגרת 'קולות של רוח'

פורסם באתר 'החלוץ'־'המדרשה באורנים' אליעזר שביד היה חוקר, מחנך והוגה פורץ דרך. רבות מהדרכים שסלל, בתחומי היהדות החילונית, בתפר שבין אינדיבידואליות להשתייכות, בביקורת הציביליזציה הטכנולוגית והקפיטליסטית, ועוד – חופפות לתחומי העשייה של המדרשה־החלוץ. פרופ' אליעזר שביד ז"ל שביד נולד בירושלים בשנת 1929, בעיצומן של מאורעות תרפ"ט. הוא גדל במשפחה שהגדירה עצמה 'חופשית', והתחנך במסגרות החינוך … המשך קריאת הפוסט אליעזר שביד: יהדות חופשית השואבת מכל שכבות היצירה היהודית, וביקורת הציביליזציה הטכנולוגית

דברים שנכתבו בעקבות הלווייתו, י"ח בשבט תשפ"ב, 20.1.2022. (מועלים כאן ביום השִבְעה) ההספד שלא נשאתי הבוקר. בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים, ליווינו הבוקר בדרכו האחרונה את פרופ' אליעזר שביד. "צדיקים במיתתם נקראים חיים", אמרו חז"ל, במידה רבה של צדק לגבי אלה שתורתם צרורה בצרור החיים. ואני הקטן רוצה להעז ולהציע שעם לכתו, ניתן לשביד הכרה … המשך קריאת הפוסט הספד לפרופ' אליעזר שביד

השיח על יהדותם של העולים מכוח חוק השבות ממשיך להכות גלים עכורים, ולאחרונה בדמות התבטאויותיו המבישות של הראשון לציון. אנסה להוסיף את תרומתי המעטה כדי לנהל דיון רציני יותר בסוגיה, וגם להציע נקודת מבט יהודית לא־(רק)־הלכתית. צריך ראשית להבחין בין שני מישורים בשיח: במונחיו של אבי שגיא, הראשון הוא שיח הזיהוי, שבו גורם חיצוני לאדם … המשך קריאת הפוסט מֵעֵבֶר ל'יהודים' ו'לא־יהודים': לפולמוס על יהדותם של העולים מכוח חוק השבות

השילוח 16 | תשרי תש"ף | אוקטובר 2019 בתוך שנה אחת הופיעו חמישה ספרים על חילוניות בישראל ועוד שניים העוסקים בה בהרחבה. השיח התוסס משקף היסט אל סוגי חילוניות אחרים מבעבר, לוקה בחלקו בכשל המהותנות, ומרמז בחלקו לפתרון הפורה: חילוניות מורשתית רגב בן דוד (לחצו כאן לקריאה מגרסת הפרינט) היבול המבורך של ספרים על חילוניות … המשך קריאת הפוסט מדברים על חילוניות יהודית

מיכה גודמן, חזרה בלי תשובה: על חילוניות אחרת ועל דתיות אחרת, דביר, תשע"ט־2019, 256 עמ'. שלושת ספריו הראשונים של ד"ר מיכה גודמן[1] עסקו בהגות יהודית קלאסית – על מורה נבוכים לרמב"ם, על ספר הכוזרי לר' יהודה הלוי ועל ספרים דברים (למשה רבנו). את ספרו הנוכחי הוא מציג ככזה שמשלים, יחד עם קודמו מלכוד 67, סדרה … המשך קריאת הפוסט המדרש הישראלי שמרחיב את משמעות 'חילוניות' ו'דתיות': על 'חזרה בלי תשובה' מאת מיכה גודמן

שמואל רוזנר, קמיל פוקס, #יהדותישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית, דביר ו־JPPI, תשע"ט־2018, 285 עמ'. שמואל רוזנר חוקר וכותב מזה שנים רבות על ישראל ועל יהדות בישראל ובתפוצות, ומשמש כעמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI). את קמיל פוקס, פרופ' לסטטיסטיקה, רובנו מכירים מהמדגמים בטלוויזיה. הספר המשותף שלהם נשען על סקר אמפירי רחב־היקף בקרב יהודים ישראלים, … המשך קריאת הפוסט המיינסטרים היהודי־ישראלי חי ובועט – וזה לא במסורת ולא במדינה: על 'יהדותישראלית' מאת שמואל רוזנר וקמיל פוקס