מֵעֵבֶר ל'יהודים' ו'לא־יהודים': לפולמוס על יהדותם של העולים מכוח חוק השבות

השיח על יהדותם של העולים מכוח חוק השבות ממשיך להכות גלים עכורים, ולאחרונה בדמות התבטאויותיו המבישות של הראשון לציון. אנסה להוסיף את תרומתי המעטה כדי לנהל דיון רציני יותר בסוגיה, וגם להציע נקודת מבט יהודית לא־(רק)־הלכתית. צריך ראשית להבחין בין שני מישורים בשיח: במונחיו של אבי שגיא, הראשון הוא שיח הזיהוי, שבו גורם חיצוני לאדם … המשך קריאת הפוסט מֵעֵבֶר ל'יהודים' ו'לא־יהודים': לפולמוס על יהדותם של העולים מכוח חוק השבות

מדברים על חילוניות יהודית

השילוח 16 | תשרי תש"ף | אוקטובר 2019 בתוך שנה אחת הופיעו חמישה ספרים על חילוניות בישראל ועוד שניים העוסקים בה בהרחבה. השיח התוסס משקף היסט אל סוגי חילוניות אחרים מבעבר, לוקה בחלקו בכשל המהותנות, ומרמז בחלקו לפתרון הפורה: חילוניות מורשתית רגב בן דוד (לחצו כאן לקריאה מגרסת הפרינט) היבול המבורך של ספרים על חילוניות … המשך קריאת הפוסט מדברים על חילוניות יהודית

המדרש הישראלי שמרחיב את משמעות 'חילוניות' ו'דתיות': על 'חזרה בלי תשובה' מאת מיכה גודמן

מיכה גודמן, חזרה בלי תשובה: על חילוניות אחרת ועל דתיות אחרת, דביר, תשע"ט־2019, 256 עמ'. שלושת ספריו הראשונים של ד"ר מיכה גודמן[1] עסקו בהגות יהודית קלאסית – על מורה נבוכים לרמב"ם, על ספר הכוזרי לר' יהודה הלוי ועל ספרים דברים (למשה רבנו). את ספרו הנוכחי הוא מציג ככזה שמשלים, יחד עם קודמו מלכוד 67, סדרה … המשך קריאת הפוסט המדרש הישראלי שמרחיב את משמעות 'חילוניות' ו'דתיות': על 'חזרה בלי תשובה' מאת מיכה גודמן

המיינסטרים היהודי־ישראלי חי ובועט – וזה לא במסורת ולא במדינה: על 'יהדותישראלית' מאת שמואל רוזנר וקמיל פוקס

שמואל רוזנר, קמיל פוקס, #יהדותישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית, דביר ו־JPPI, תשע"ט־2018, 285 עמ'. שמואל רוזנר חוקר וכותב מזה שנים רבות על ישראל ועל יהדות בישראל ובתפוצות, ומשמש כעמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI). את קמיל פוקס, פרופ' לסטטיסטיקה, רובנו מכירים מהמדגמים בטלוויזיה. הספר המשותף שלהם נשען על סקר אמפירי רחב־היקף בקרב יהודים ישראלים, … המשך קריאת הפוסט המיינסטרים היהודי־ישראלי חי ובועט – וזה לא במסורת ולא במדינה: על 'יהדותישראלית' מאת שמואל רוזנר וקמיל פוקס

לקראת מפה חדשה: דתיי הרצף כיהודים מורשתיים

[פורסם במקור ראשון, מוסף 'שבת', גיליון מטות־מסעי, א' באב תשע"ח, 13.8.2018] בין המסורתיים, הדתל"שים, דתיי הרצף והחילונים המתחברים – רוב החברה היהודית־ישראלית היא מורשתית. הצעה לנקודת מבט אחרת. עליית קרנה של המסורתיות הספרדית, התעצמות תופעות הדתל"שים, הדתיים־לייט ודתיי 'הרצף' (הרב יהודה ברנדס, גיליון כ"א בתמוז) וניצני השיח על מסורתיות אשכנזית (מיכל ברגמן, גיליון ל' בניסן) … המשך קריאת הפוסט לקראת מפה חדשה: דתיי הרצף כיהודים מורשתיים

תשעה באב – לא להֲדָתָה, כן ליַהֲדָתָה

מעמוד הפייסבוק "חי: חילונים ירוקים" (לקוח מאתר ערוץ 20) מדבקות 'פתוח בט' באב' במסעדות חוללו דיון ציבורי על היחס ליום זה בימינו, ובפרט בציבור החילוני. הנפקת המדבקות נובעת מתחושת חלק מהחילונים שהם הפכו מהגמוניה למיעוט מקופח. מכיוון שלפחות חלק מטענותיהם מבוסס, אפשר להיות אמפתיים כלפי הרצון להביע בריש גלי עמדה חילונית גאה, כשם שדורשים בעלי תודעת נרדפות … המשך קריאת הפוסט תשעה באב – לא להֲדָתָה, כן ליַהֲדָתָה