החילוניות הפוסט־יהודית וביקורתה על 'ההתחדשות היהודית'

בשנה האחרונה פורסמו מספר רשימות ביקורת אודות התופעה המכונה 'התחדשות יהודית' (או 'יהדות ישראלית'). מהצד הדתי/דתל"שי (מעל דפי 'מקור ראשון') פורסמו לדוגמה ביקורת של דתל"ש על הלימוד בבתי המדרש הפלורליסטיים, וכן ביקורת אגב דיון בספרו של מיכה גודמן; מהצד החילוני הפוסט־יהודי נכתבו ביקורות סביב שיח ההדתה, והללו קיבלו לאחרונה ביטוי מגובש בספרי החילוניות המשתייכים ל'חילוניות … המשך קריאת הפוסט החילוניות הפוסט־יהודית וביקורתה על 'ההתחדשות היהודית'

מדברים על חילוניות יהודית

השילוח 16 | תשרי תש"ף | אוקטובר 2019 בתוך שנה אחת הופיעו חמישה ספרים על חילוניות בישראל ועוד שניים העוסקים בה בהרחבה. השיח התוסס משקף היסט אל סוגי חילוניות אחרים מבעבר, לוקה בחלקו בכשל המהותנות, ומרמז בחלקו לפתרון הפורה: חילוניות מורשתית רגב בן דוד (לחצו כאן לקריאה מגרסת הפרינט) היבול המבורך של ספרים על חילוניות … המשך קריאת הפוסט מדברים על חילוניות יהודית

המדרש הישראלי שמרחיב את משמעות 'חילוניות' ו'דתיות': על 'חזרה בלי תשובה' מאת מיכה גודמן

מיכה גודמן, חזרה בלי תשובה: על חילוניות אחרת ועל דתיות אחרת, דביר, תשע"ט־2019, 256 עמ'. שלושת ספריו הראשונים של ד"ר מיכה גודמן[1] עסקו בהגות יהודית קלאסית – על מורה נבוכים לרמב"ם, על ספר הכוזרי לר' יהודה הלוי ועל ספרים דברים (למשה רבנו). את ספרו הנוכחי הוא מציג ככזה שמשלים, יחד עם קודמו מלכוד 67, סדרה … המשך קריאת הפוסט המדרש הישראלי שמרחיב את משמעות 'חילוניות' ו'דתיות': על 'חזרה בלי תשובה' מאת מיכה גודמן

דעיכת תרבות מפא"י, לפחות בגרסתה החילונית־מרדנית: על 'קץ עידן העבריות' מאת רמי לבני

רמי לבני, קץ עידן העבריות: למה ישראל אינה במשבר, אלא בעיצומה של מהפכה, כרמל, תשע"ט־2018, 172 עמ'. רמי לבני הוא פובליציסט ופעיל חברתי ופוליטי. מפרסם טורים ב'הארץ', מנהל את תכנית 'פולי־תקווה' להכשרת מנהיגות ברוח סוציאל־דמוקרטית, ומשמש כעמית במכון מולד. בספר ביכורים זה מבקש לבני לקשור בין תהליכים שונים העוברים על החברה הישראלית, ובראשם: התבססות הגמוניית … המשך קריאת הפוסט דעיכת תרבות מפא"י, לפחות בגרסתה החילונית־מרדנית: על 'קץ עידן העבריות' מאת רמי לבני

המיינסטרים היהודי־ישראלי חי ובועט – וזה לא במסורת ולא במדינה: על 'יהדותישראלית' מאת שמואל רוזנר וקמיל פוקס

שמואל רוזנר, קמיל פוקס, #יהדותישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית, דביר ו־JPPI, תשע"ט־2018, 285 עמ'. שמואל רוזנר חוקר וכותב מזה שנים רבות על ישראל ועל יהדות בישראל ובתפוצות, ומשמש כעמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI). את קמיל פוקס, פרופ' לסטטיסטיקה, רובנו מכירים מהמדגמים בטלוויזיה. הספר המשותף שלהם נשען על סקר אמפירי רחב־היקף בקרב יהודים ישראלים, … המשך קריאת הפוסט המיינסטרים היהודי־ישראלי חי ובועט – וזה לא במסורת ולא במדינה: על 'יהדותישראלית' מאת שמואל רוזנר וקמיל פוקס

מתודעת הגמוניה לתודעת מיעוט, מיהדות לישראליות: על 'הדרך החילונית' מאת רם פרומן

רם פרומן, הדרך החילונית, ידיעות אחרונות, 2019, 224 עמ' ד"ר רם פרומן הוא ממייסדי 'הפורום החילוני', ארגון שהוקם ב־2011 ועסק בהגנה על אופיין של שכונות מגורים חילוניות מפני כניסה של גורמים דתיים וחרדיים מיסיונריים (כהגדרתם), ומאז 2015 עבר להתמקד במערכת החינוך. במסגרת זו, יש לו חלק גדול בהנחלת המונח 'הדתה' בשיח הציבורי. עבודת הדוקטורט של … המשך קריאת הפוסט מתודעת הגמוניה לתודעת מיעוט, מיהדות לישראליות: על 'הדרך החילונית' מאת רם פרומן

התחדשות יהודית היא תנועה זהותית, לא טקטיקה פוליטית: תשובה לאסף שרון

על המאמר 'אשליית השיבה אל המסורת', מגזין 'הזמן הזה', פברואר 2019 במאמרו 'אשליית השיבה אל המסורת' (פברואר 2019) תוקף ד"ר אסף שרון את הסברה כי חולשת השמאל הישראלי נובעת מניתוקו מהמסורת היהודית. לשיטתו, דיאגנוזה זו (והמסקנה הנגזרת ממנה, כי "יש להלביש את תפיסת העולם הליברלית והפרוגרסיבית במלבושים דתיים. התחדשות יהודית כאסטרטגיה פוליטית") היא שגויה ואף … המשך קריאת הפוסט התחדשות יהודית היא תנועה זהותית, לא טקטיקה פוליטית: תשובה לאסף שרון

תשעה באב – לא להֲדָתָה, כן ליַהֲדָתָה

מעמוד הפייסבוק "חי: חילונים ירוקים" (לקוח מאתר ערוץ 20) מדבקות 'פתוח בט' באב' במסעדות חוללו דיון ציבורי על היחס ליום זה בימינו, ובפרט בציבור החילוני. הנפקת המדבקות נובעת מתחושת חלק מהחילונים שהם הפכו מהגמוניה למיעוט מקופח. מכיוון שלפחות חלק מטענותיהם מבוסס, אפשר להיות אמפתיים כלפי הרצון להביע בריש גלי עמדה חילונית גאה, כשם שדורשים בעלי תודעת נרדפות … המשך קריאת הפוסט תשעה באב – לא להֲדָתָה, כן ליַהֲדָתָה

לחדש את השבת מתוך המורשת: שש הצעות ל'הלכה ואגדה' של שבת

רגב בן דוד[1] [פורסם בכתב־העת כיכר העיר: בימה ליהדות ישראלית, גיליון 2: השבת והחיים (תשע"ח), עמ' 47–55] "ההלכה והאגדה אינן באמת אף הן אלא שתים שהן אחת, שני פנים של בריה אחת. היחס שבין זו לזו הוא כיחס שבין המלה למחשבה ולהרגשה או כיחס שבין המעשה והצורה המוחשית ובין המלה. ההלכה היא גיבושה, תמציתה האחרונה … המשך קריאת הפוסט לחדש את השבת מתוך המורשת: שש הצעות ל'הלכה ואגדה' של שבת